דוד טרטקובר
דוד "טרטה" טרטקובר
האיש שחיבר את תרבות הפופ לתרבות העילית
צילום: ורד אדיר
1944
התחלות בסתר
נולד בחיפה בשנת 1944. בנם של ד"ר יעקב טרטקובר ואלכסנדרה שולמית (לבית גליקשטיין). צנחן, מעצב גרפי, אמן, אוצר ואספן פריטי היסטוריה של מדינת ישראל. ממקימי הטלוויזיה הישראלית. בשנת 1948 – בגיל ארבע עברה המשפחה להתגורר בירושלים ובהיותו נער למד בבית ספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית בירושלים. בין שנים 1962 ו-1964 התגייס טרטקובר לצה"ל ואף התנדב לצנחנים שם עבר מסלול הכשרה כלוחם וכן קורס מ"כים חי"ר.
1964
לימודים
1964-1968 התקבל ללימודים באקדמיה "בצלאל" לאמנות ולעיצוב בירושלים. ולאחר סיום הלימודים עבר ללונדון והפך לבוגר המחלקה לעיצוב גרפי וטיפוגרפי ב-London College of Printing בשנת 1968
עם חזרתו לארץ בשנת 1969 הצטרף כמעצב גרפי לצוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית אך החליט לפרוש מן הטלוויזיה לאחר כשנה ועבר לתל אביב שם מתגורר עד היום. בתקופת המעבר שלו שיתף טרטקובר פעולה עם אריק איינשטיין ואורי זהר בחבורת "הגר" ובין היתר עיצב את עטיפות אלבומיו של אריק איינשטיין מהתקופה.
1978
ראשית עיסוקו של טרטקובר באיסוף, בשימור ובמחקר של הגרפיקה הישראלית מתחיל עם המעבר שלו לתל אביב. האוסף הייחודי, מכיל אלפי כרזות פרסום ותעמולה, משחקים, אריזות וארכיונים שנוצרו בארץ מתחילת שנות העשרים ועד היום. בשנת 1978 אף עיצב את כרזת יום העצמאות "שלום" לשנת ה-30 לעצמאות ישראל אשר נחשבת למופת של עיצוב גרפי. טרטקובר גם חתום על עיצוב הלוגו של "שלום עכשיו" שנחשב לסטיקר הפוליטי הראשון בישראל ולדוגמה לשימוש בטיפוגרפיה (עיצוב באותיות) ליצירת סמל.
1976
מתלמיד לסגל המרצים
משנת 1976 נמנה טרטקובר עם סגל המרצים באקדמיה לאמנות בצלאל. את תחילת דרכו בבצלאל החל כחלק מהסגל לתקשורת חזותית ובהמשך (בשנות ה90 ) הרצה במחלקה ללימודים עיוניים באקדמיה. בנוסף, תפקד טרטקובר כמרצה אורח במרכז ללימודי עיצוב "ויטל" בתל אביב וכן במכללת "עלמא".
1978
חייו כאוצר
חלק משמעותי בחייו של טרטקובר הוא העיסוק באוצרות תערוכות לצד הצגת תערוכותיו שלו. בשנת 1978 אצר לראשונה טרטקובר במוזיאון תל אביב לאמנות את התערוכה "הרצל בפרופיל: דיוקן בנימין-זאב הרצל באמנות השימושית", ובשנת 1981 אצר באותו מוזיאון את התערוכה הראשונה שעסקה בתולדות העיצוב הגרפי בישראל. תערוכה זו, שחקרה את עבודתו של המעצב פרנץ קראוס, הייתה הבסיס לאוסף הכרזות של מוזיאון תל אביב לאמנות. חלק מהתערוכות אותן אצר טרטקובר מבוססות על אוספו הפרטי והמיוחד מתחום הגרפיקה השימושית.
1984
תערוכות ביחד ולחוד
טרטקובר הציג בתערוכות יחיד בארץ ובעולם בכ20 תערוכות עד היום. בין השאר במוזיאון ישראל, בירושלים (ב-1984 וב-1988) ובמוזיאון תל אביב לאמנות (ב-1985). תערוכות יחיד בינלאומיות של עבודותיו התקיימו במוזיאונים, בגלריות ובמרכזי תרבות ביפן, צרפת, גרמניה וארה"ב.
עבודותיו אף כיכבו ביותר מ-80 תערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם. הוא משתתף קבוע בביאנלות בינלאומיות לכרזות, ומוזמן לכהן בחבר שיפוט בינלאומי בתחרויות עיצוב ובביאנלות לכרזות. עבודותיו של טרטקובר מצויות באוספיהם של מוזיאונים רבים בעולם, ובהם המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, המוזיאון היהודי בניו יורק, ספריית הקונגרס בוושינגטון, מוזיאון הסטדליק באמסטרדם, הספרייה הלאומית בפריז והמוזיאון לאמנויות שימושיות בציריך ובהמבורג.
1992
אחד משלנו
בשנת 1992 נבחר טרטקובר ליושב ראש "אגודת המעצבים הגרפיים בישראל".
בשנים 1995–1998 אף כיהן כנציג ציבור במליאת רשות השידור החל מ 1995 טרטקובר הוא חבר בוועדה לאמנות פלסטית במועצה הציבורית לתרבות ולאמנות.
כסטודיו עצמאי טל עיצב לחברות רבות ביניהן מקררי פרידמן, פרסומות לשקופיות קולנוע באמצעות פרסום שפי, פרסומות לחברת אטלס עם משחקים נושאי פרסים על פקקים, משקה טעמי ועוד.
העברת מסר דרך גרפיקה ופעילותו כיום
בעשור האחרון טרטקובר עוסק, בצד פעילותו בתחום של עיצוב התרבות, בהצבת עבודות במרחב הציבורי. הוא אמן פוליטי פעיל אשר מבטא את מסרי מחנה השמאל הן באמצעות כרזות וסטיקרים לפרסום נרחב והן באמצעות יצירות אישיות-אמנותית. בין השאר עיצב כרזה לאחר לרצח רבין, בה הופיעו דמויותיהם של יצחק רבין ובנימין נתניהו עם הכיתוב "לא נשכח ולא נסלח".
כתושב נווה צדק יזם טרטקובר את הצבת קיר הקרמיקה "סיפורה של נווה צדק" במרכז סוזן דלל (1989), ובאותה שנה יצר עבור חברת "ישקר" את העבודה "תולדות הציונות" – קיר באולם הנכנסים של נתב"ג. בשנת 1992 הוא העמיד קיר זיכרון לציון מקומו של משכן הכנסת הראשונה במגדלי האופרה בתל אביב, וב-1999 הוא תכנן ועיצב את אתר ההנצחה ליצחק רבין בבית עיריית תל אביב, שנחנך ביום השנה הרביעי לרצח ראש הממשלה.
"סיפורה של נווה צדק" במרכז סוזן דלל (1989)
צילום: ד"ר יעל ויילר ישראל ,יעל י
הוקרה והכרה
עבודתו של טרטקובר זכתה לפרסים רבים. בין הפרסים העיקריים שקיבל: פרס ראשון בתחרות לעיצוב כרזת שנת השלושים לישראל – שלום (1978), מדליית זהב ומדליית כסף בביאנלת הכרזות של לאטי, פינלנד (ב-1989 וב-2001) ומדליית ארד בביאנלה הבין-לאומית לכרזות בוורשה (2001). ב-1991 העניק מוזיאון ישראל לטרטקובר את מענק סנדברג למחקר ולפיתוח. טרטקובר הוא חתן פרס ישראל לעיצוב לשנת תשס"ב (2002) וב-2013 הוענק לו תואר דוקטור של כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
מאז מלחמת יום הכיפורים, טרטקובר פועל כמעצב עצמאי בתל אביב. פעילותו מתמקדת בארבעה מעגלי עבודה עיקריים המשיקים זה לזה ומזינים זה את זה: עיצוב תקשורת חזותית כשירות לחברה, הוראה, מחקר, אוצרות וכתיבה ויצירה אישית.
בעברו היה נשוי לאמנית ג'ניפר בר לב ולהם בת משותפת בשם אלי.
